09.04.2009
אהובים ויקרים.
הטנטרה אוגדת בתוכה אפשרויות בלתי נדלות של חוויה .
חוויית המוות כפי שהוא נחווית בתהליך " חלימה והכנה למוות " מאפשרת בחירה בחיים .
על התהליך ומשמעותו , על פן אחר של הטנטרה במאמר זה .
כותבת המאמר היא אחת מקבוצה של שמונה מנחים , דקה/דקיני , חברים למסע מופלא בדרך הטנטרה העמוקה ע"פ המסורת הבודהיסטית , קבוצה המעמיקה לחדור ולחוות את היקום הנפלא שלנו קצת אחרת .
נדמה לנו שהחיים נמשכים לנצח....
מרגיש לנו רעד בברכיים כשמדברים על מוות .....
נוח לנו לא להתעמק....
חשוב לנו להתרחק.....
מהמוות.
למה ?
המילה " מוות " מרתיעה .
המילה הזאת שגורמת לאי נוחות , הפרידה מכל מה שאהבנו , ההליכה לעבר הלא ידוע , הניתוק והסבל שנרקם במחשבה למושג " מוות ".
מיום היוולדנו נקשרת המילה " מוות " עם משהו רע ...
אם נרצה או לא , אם נסכים או לא - כולנו נגיע לשער הזהוב הזה שנוכח בהמשך הדרך.
נהוג לחשוב כי אין בידנו דבר לשנות במועד המוות או בדרך בה נבחר למות.
בבודהיזם מדברים על אפשרות של דיוק רב ברגע בחירת המוות - יכולת שניתנת להשגה.
בבודהיזם בוחרים את התהליך ואת השלבים בהם אדם רוצה להישאר במצב של ערות ברגע המוות ולחוות אותו בדרך שונה .
אחד הפחדים הגדולים של בני האדם הוא פחד מאי-ודאות.
" מי אהיה אחרי שאעזוב את גופי ?" - שאלה בה מתייסרים בני המין האנושי מזה אלפי שנים.
" מה יקרה לי ?"
" לאן אני הולך ...?!"
סיפורים רבים נקשרים ברגע המוות החל מדיווחים של אנשים שהוגדרו כ"מוות קליני" וחזרו לאחר מאמצי החייאה
וכלה בנזירים בודהיסטיים שחונכו לחוויית המוות תוך מצב של חלימה מודעת .
לא נסענו להודו כדי להיות במקום הזה של החניכה.
עשינו זאת כאן , בעיר ללא הפסקה , קבוצה של שמונה .
הפכנו לנוסעים בזמן .
מתנו קצת , התעוררנו הרבה ובחרנו להישאר עוד קצת כאן.
זהו סיפור מסע לתוך האמת .
זוהי התעוררות לתוך הבודהה שאנו ,
לתוך ההווויה האינסופית והזוהרת שמרחפת בתוכנו וממתינה להתגלות .
אלה שחוו את המסע האסטרלי המסע החוץ גופי , תפיסת המציאות עבורם איננה כפי שהייתה .
אלה העוברים למימד תודעתי אחר - אוספים את גופם הדואב והסובל ומחבקים אותו באהבה של בחירה להיות כאן ועכשיו ולא שם ואחר כך ....
תשומת הלב הטבעית והאנושית שלנו בחיי היום יום הוא שימת לב לגוף הפיזי וחמשת החושים בו ניחן .
כל עולמנו נבחן דרך עיניים אלה .
כל מה שאנו יודעים על המציאות הזאת נבחן בעיניים אלה .
" מה נהיה בלי גופנו הפיזי וללא החושים ?"
את התשובה חווינו במסע מדהים שחזר על עצמו מידי ערב לפני שנת הלילה בתהליכים מופלאים ובהנחייה מדוייקת משלב לשלב עד הרגע בו גלשנו אל מעבר למוכר ולידוע .
נשימות עמוקות ותהליך הרפייה עמוק הוא תחילתו של מסע הביתה, תאור חלקי של מסע אחד מרבים.
###########################
ענן סגול של אור עשן ממיס בהדרגה את הגוף , יד אחת שמאלית נמוגה , אחר כך מצטרפת יד שנייה ,
רגל ועוד רגל , והנה נמוג לו הגוף ונעלם .
באופן מודע נסגרים כל פתחי הגוף ונעשית עבודה עם הצ'אקרות , נשימות עמוקות ודופק איטי פושט בגופי .
מערכות הגוף נכנסות להמתנה .
התהליך נמשך עד לרגע בו מה שנשאר הוא הוויה מודעת לעצמה , חופשייה מכבלי הגוף אך בו זמנית עדיין לראות ולשמוע.
אורות צבעוניים בשלל צבעי הקשת כמו הזוהר הצפוני , עוטף .......מכרבל .....אוהב......
נעלמים אלמנטים של פחד , חשש , דאגה......
רק נוחות ושקט .
רק ביטחון עצום וידיעה.
רטט פנימי של ענקיות .
ידיים פשוטות ואני פוגשת את "יידם" שלי.
מחייך תמיד , דמות אהובה ומוכרת שמלווה אותי אל מעבר לשער הזהוב.
הדמות המלווה איננה דמות שמשמעות אנושית בה , זהו ענן ערפל מואר שעליה לרוב אנו "מלבישים" דמות מחיינו הנוכחיים , דמות אהובה שמשרה בטחון ושקט .
נעים במעלה הדרך לעבר .....
החוויה עוברת דרך הספרייה האקאשית , אותו ענן של מידע המכיל את הידע של כל הזמנים ,
העבר ההווה והעתיד אינם מופרדים וזהו מקור הידע הראשון .
אני מוצפת - הופכת לאחד עם המקור - הכל - היש .
תחושת אלוהות .
התהליך מתקיים במקום בו אין זמן .
עד לנקודה בה נעצרים -
נקודה בה איננו יכולים לעבור אלא אם בא זמננו.
זמני לא הגיע ואני חוזרת למרות שלא הלכתי לשום מקום (-:.
המוות הוא רק נקודת ציון .
המוות נכנס לחיי כחלקיק פאזל חסר .
אני מתעוררת בהבנה כי המוות מתקיים בכל רגע סביבי ,
מותו של יום האתמול ,
נשירתו של העלה מהעץ .
הרגע שחלף.....
החיים והמוות הופכים אחד שאינו יכול ללא האחר.
הפכים ומשלימים .
#########################
החשיפה והמודעות אל הגוף ואל מה שמעבר לו מביאים לשינוי בהבנה ובתפיסה שלנו את עצמנו .
את מי שאנחנו .
התפיסה הדו מימדית הופכת לתפיסה רב מימדית.
הטרנספורמציה חזקה ביותר.
הבחירה בחיים הופכת להיות ברורה , המשמעות שאני נותנת לחיי בהירה מאי פעם.
הנגישות לידע האקאשי מסייעת להתנהלות נכונה יותר והופכת לאמצעי לקבלת תשובות .
למות כל יום קצת - מיתה מחייה !!
נמסטה.
ואלי.
נ.ב.
( הלמידה הליווי וההדרכה מתקבלת מידי בועז שגב , חבר מנחה ומורה אהוב )